חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

זכרונות ממבצע קדש

שנת 2006 סימנה 50 שנה למבצע קדש. דני אנושי, חבר צוות, השתתף במבצע קדש כסמ"פ בפלוגת חרמ"ש שסופחה לצוות גדודי משוריין בפיקודו של ברן. אנושי מעלה על הכתב את זכרונותיו מקרב אבו עגיילה


ערב קרב,  1956

 

הסתיו החל נותן אותותיו. אמנם הצבע הצהוב עדיין שולט בנוף אך כבר ניתן להבחין בחצבים לצידי הדרכים. להקות ציפורי חורף החלו להופיע בשמי הארץ וכמובן נחליאלים כבר נראים מנקרים בשדות.


בכביש היורד לבאר שבע הכול נראה שונה, שיירות צבאיות נעות כנחשים מפותלי זנב ופניהן דרומה. בצומתי הדרכים מוצבות חוליות לבקרת התנועה. רק מספר כלי רכב מצומצם נראים נעים צפונה, מרביתם אזרחיים.


לתדהמתי, כסגן מפקד הפלוגה,קבלתי הוראה להניע את פלוגת החרמ"ש על זחל"מיה לעבר מזרח ולהגיע לשטח ריכוז חטיבתי באזור צמת שוקת בצמוד לכביש באר שבע - חברון. בעוד מפקד הפלוגה, סרן יצחק ששון, יצא לסיור עם המג"ד ולא פרש לאן.


הפתעתי גדלה יותר כשהגענו לשטח הריכוז ומצאתי בו יחידות רבות נוספות. לאחר מיקום והכנסת כל הכלים תחת רשתות ההסוואה, ישבתי עם מפקדי המחלקות מתחת לרשת זחל"ם הפיקוד.


"חברה ! אני ממש לא מבין מה קורה" אמרתי לקצינים. "לפי כל הסימנים ולאור האיומים הבלתי פוסקים של המצרים, הייתי משוכנע שפנינו למלחמה עם מצרים. ובכלל היינו אמורים לנוע בחשאי בלילה ובמקום זאת נענו באור מלא לשטח הקרוב לקו הירוק מול צבא ירדן".


"כנראה שמישהו החליט להפתיע ולתקוף דווקא את ירדן" אמר אחד הקצינים "ובכלל אנחנו רק פיונים קטנים במשחק הזה. שיגידו רק מה והיכן ואנחנו נעשה ונשמע".

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד