חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

האם ישראל לקראת "מהפכה חברתית" בתחום השירות הלאומי ?

המטרה: לשנות את המאזן שבין שרות צבאי, שהיה הדרך היחידה לשרת את המדינה, לבין דרכים אחרות לעשות זאת. ראיון עם ד"ר ראובן גל (אל"מ), ראש מינהלת השירות הלאומי האזרחי בישראל
3/11/2008


כלי להפנמת הערך של אזרחות טובה במעורבות ובנתינה לחברה. דראיין: יוסי חזאי (סא"ל)

בנובמבר 1994 קיבלו 120 חברי כנסת ישראל מסמך שכותרתו שרות אזרחי - קהילתי בישראל, המתאר את הנטייה הגוברת בעולם להעברת משקל הכובד מהשקעה בצבאות להשקעה בשרות אזרחי קהילתי. "תהליך השלום באזורנו מעלה ביתר שאת את צורך לשיפור וחיזוק הדו-קיום בין יהודים וערבים אזרחי ישראל", נכתב שם.


הכותב הוא ד"ר ראובן גל (אל"מ), מי שהקים בתחילת 2008 את מינהלת ה"שרות האזרחי הלאומי". בכך ניתן לראות מעין סגירת מעגל, אחרי 14 שנה, לרעיון של שילוב וקירוב בין אוכלוסיות מנוכרות למדינה.

 

הראיון עם ד"ר ראובן גל המתפרסם כאן מפרט את התהליכים שהביאו להקמת מינהלת ה"שרות אזרחי לאומי"; את הקשיים שהוא ואנשיו נאלצים להתמודד עימם, ואת המאמץ להגביר את המודעות והחשיבות לפרט ולחברה, בעניין השתלבות במערכות חברתיות וקהילתיות, של אוכלוסיות שאינן מתגייסות לשרות צבאי מטעמים של דת, או פטור רפואי או אוכלוסיית המיעוטים, שאינה מגויסת בהחלטה מינהלית.

 

 

שרות לאומי או שרות אזרחי

 

השרות הלאומי, המוכר לנו עוד משנות ה-70, שייך לבנות יהודיות ציוניות, שקיבלו פטור בשל אורח חייהן הדתי. ד"ר ראובן גל מגדיר את המסלול כ"סיפור הצלחה" במסגרתו משרתות כיום כ-8,000 בנות. מאידך גיסא, ככל הנראה מוצה הפוטנציאל ובשנים הקרובות לא נראה עלייה בתחום זה. היו אנשים, כולל ד"ר גל, שחשבו שהרעיון נכון גם לחילונים וגם לערבים - כך הוא מסביר את הרקע למשלוח המסמך ל-120 חברי הכנסת, עליו ענו למיטב זכרונו שניים, אחת מהן, הח"כ לשעבר שולמית אלוני. היו הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת - יוסי שריד, רענן כהן, אבשלום וילן ואחרים, שניסו לפתוח את השרות הלאומי גם לחילונים ולערבים, ללא הצלחה.

 

פריצת הדרך הייתה בתקופת כהונתו של אהוד ברק כראש ממשלה, לאחר חזרתו מקמפ-דיויד, כשהכריז על "מהפיכה חברתית" שבין השאר אמורה הייתה לכלול את ה"שרות האזרחי". הנושא הוטל על המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) שקיימה עבודת מטה, במסגרתה הוזמן ד"ר ראובן גל לשמש כיועץ לנושא.

 

בשנת 2002 התבקש גל לשמש כעוזר ראש המל"ל לתחום החברה ואז גיבש הצעה להקמת מסגרת ממלכתית שתאפשר שרות אזרחי לכולם. ראש הממשלה אריק שרון, שר הביטחון שאול מופז ושר הרווחה באותם ימים הקימו ועדה לכינון שרות לאומי ואזרחי, בראשה הועמד דוד עברי (אלוף), עליה הוטל להציע מסגרת ותכנים למינהלה.

 

בדצמבר 2005, בעקבות המלצות הביניים של "ועדת עברי" ולאור הבעיות ביישום חוק טל, החליטה הממשלה על מינוי פרויקטור שיכין את התשתיות להקמת מינהלה לשרות האזרחי והלאומי. בינואר 2007 מונה ד"ר ראובן גל להקים את התשתית לגוף זה, ושנה לאחר מכן הוא מונה לראש המינהלה בהחלטת ממשלה שהעבירה את הסמכויות הנוגעות לשרות הלאומי ממשרד הרווחה למשרד ראש הממשלה. במרץ 2008 מונה עמי איילון כשר האחראי על נושא השרות האזרחי לאומי מטעם הממשלה.    

 

החזון

לד"ר ראובן גל תפיסת עולם מגובשת באשר לצורך בשרות אזרחי והוא נושא אותו ודוחף ליישומו "מתוך אמונה שיש צורך לחולל שינוי חברתי (טרנספורמציה) בכל הקשור לנושא האזרחות במדינה. אני בא מראייה של "אזרחות טובה" שרואה את הזיקה בין האזרח למדינתו כקשר דו-כיווני מבחינת נתינה, תרומה ומעורבות אל מול השירותים שהאזרח מקבל. אזרחות טובה - היא זו שבה האזרח מוכן ורוצה לתרום לא פחות ממה שהוא מצפה לקבל מהמדינה. אני חושב שבמשך שנים הדומיננטיות של השרות בצה"ל גרמה לכך שהמושג "שרות" הפך למושג חלופי לשרות צבאי, כאילו הדרך היחידה היא שרות באמצעות שרות צבאי. אני רוצה לחזק את הנורמה שישנן דרכים נוספות לממש את מושג השרות".

 

לדעת גל, השרות האזרחי אינו מטרה בפני עצמה, אלא כלי שבעזרתו אנחנו יכולים להטמיע את הערך וההבנה שיופנמו על ידי הציבור כולו. הערך של אזרחות טובה במעורבות ובנתינה לחברה. כל מי שיעשה זאת במשך שנה או שנתיים והדבר יהפוך אצלו לחוויה מכוננת, יעביר זאת למשפחתו, לחבריו ויתרום בכך לכל הקהילה.

 

האם אין חשש שהשרות האזרחי יהווה חלופה לשרות הצבאי ויגביר את ההשתמטות?

 

מבחינתי, אומר גל, "העדיפות בראש ובראשונה היא לשרות הצבאי וכל מי שיכול לעשות שרות צבאי והצבא גייס אותו חייב לעשות את השרות הזה. הוא קשור במאמצים ובסיכונים ואף בסיכון חיים. אבל מי שהצבא לא גייס אותם ו/או קיבל פטור משרות צבאי תהיה לו דרך אחרת לשרות בתחום של מניעת תאונות דרכים, קליטת עלייה, טיפול בקשישים וכיו"ב". 

 

חוק טל לא מבטל את חוסר השוויון בנשיאה בנטל בין המגזר החרדי לשאר החייבים בגיוס. ועדת טל הגיעה למסקנה שבמציאות שקרתה אין אפשרות לחייב מהיום למחר את כל בני הישיבות לסיים את הישיבות ולהתגייס לצה"ל. זאת גזירה שהציבור החרדי לא יכול  לעמוד בה וזה יכול לעורר מהומה. ולכן הם הלכו לפתרון שאולי לא צודק אבל חכם, שמעודד אותם ומאפשר כמה אופציות, למי שרוצה לסיים את פרק "תורתו אומנותו". הדבר המצער שבמשך כמה שנים לא נעשה דבר ובשנים הללו נוספו עוד אלפי חרדים לצנרת. "להערכתי אין סיכוי לטפל בכל 50 אלף אברכים ש"תורתם אומנותם" - המדינה הפסידה אותם, הם ימשיכו בישיבה ובשלב כלשהו יקבלו פטור משרות ביטחון. הפוטנציאל שאני מתייחס אליו הוא כ- 6,000 בני ישיבות שכל שנה מגיעים לשנתם ה-22. מתוך אוכלוסייה זו היעד שלנו להגיע ל- 2,000 שמתגייסים ל"שרות אזרחי"  ואם ירצה השם 2,000 יתגייסו לשרות צבאי, ושליש יישארו בישיבות - "זה כבר אולי מספר שאפשר לחיות איתו". המקומות שאנחנו מייעדים לאברכים המתגייסים לשרות אזרחי, אומר גל, "הם 'כשרים על פי הבד"צ' כמו 'שערי חסד', 'יד שרה, בי"ח מעייני הישועה בבני ברק וכיו"ב".

 

מטרתו של גל לשנות את המאזן שבין שרות צבאי, שהיה הדרך היחידה לשרת את המדינה, לבין דרכים אחרות לשרת את המדינה  - בבתי אבות, בבתי חולים, בתי ספר, עם קשישים, במלחמה בתאונות הדרכים.

 

 

האם נקבעה למינהלת מדיניות על ידי הממשלה ומהי?

 

את סדרי העדיפויות אמורה הממשלה לקבוע לכאורה, אך התהליך, ככל שהוא נוגע לשרות האזרחי מתבצע במסגרת הפעילות השוטפת של המנהלת אל מול משרדי הממשלה השונים. עד היום המנהלת הגישה הצעות לפיתוח תחומים חדשים - למשל מלחמה בתאונות דרכים, טיפול בניצולי שואה ובקשישים בכלל. גם משרד התחבורה וגם משרד הגמלאים שמחו לעניין וראו זאת באופן חיובי. גם חיזוק המגזר הערבי בקהילות על ידי הקצאת יותר ויותר מתנדבים ערבים הוא למעשה מדיניות שהממשלה  הנוכחית מובילה בלאו הכי. אנחנו קוראים את החלטות הממשלה והולכים עם זה. הממשלה, למשל, החליטה לאמץ את המלצות משרד החינוך בנושא "אופק חדש" וניתן יהיה להשתמש במתנדבים כסייעים וסייעות בבתי הספר במסגרת העבודה הפרטנית בקבוצות קטנות.

 

כיצד אתם מעודדים ומחזקים את המודעות לנושא השירות האזרחי - לאומי?

 

ראשית, אומר ד"ר גל, עד היום לא יצאנו בקמפיין ציבורי. לא חשבתי שצריך להתחיל בכותרות. שנית, קיימת רגישות בשני המגזרים הן במגזר הערבי והן במגזר החרדי. אם נצא בקמפיין ולא נכוון אותו הוא יעורר התנגדות. בתחילת שנת 2009 אנחנו מתכוונים לצאת בקמפיין שמטרתו מיצוב הרעיון של שרות אזרחי בתודעה הציבורית.

 

במסגרת תפקידי המנהלת  מופיעה משימה של הכנת תכנית לחירום – האם נראה מתנדבים במערכים תומכי לחימה?

 

הנושא עלה על רקע מלחמת לבנון השנייה ובעקבות פיתוח מודל של פיקוד העורף שראה צורך של שילוב הרשויות המקומיות באמצעות השירותים המקומיים, שירותי התנדבות פנימית במסגרות של מתנ"ס, מד"א וכיו"ב. החידוש הוא המעגל השלישי - הם ייעזרו בגופי מתנדבים שיבואו מחוץ לרשות ובין הגופים המתנדבים שיבואו מבחוץ הזרקור הופנה מיד למנגנון ה"שרות האזרחי לאומי" שהיא מערכת התנדבותית אבל מופעלת ע"י הממשלה, היא גדולה בהיקפה, היא מופעלת בצורה היררכית על ידי רכזים ומלווים, והיה זה אך טבעי שיפנו אלינו. בחודשים האחרונים אנחנו פועלים עם פיקוד העורף ועם רח"ל  - ראשות חירום לאומית  (ארגון גג לפס"ח /מל"ח) על מנת לשלב מתנדבים בתוך המערך הזה.

 

מה התפקידים שמייעד פיקוד העורף למתנדבים בחירום?

 

עזרה בעת שהייה במקלטים למשפחות עם מבוגרים וילדים, סיוע בהגשת מזון וחלוקתו למקלטים ולבתים, הפעלת ילדים בבתי - ספר וכיו"ב. מה שברור שהמתנדבים האלה לא הופכים להיות חלק מהמערך הלוחם או המסייע. אנחנו נצטרך לכסות כל מיני סוגיות כמו ביטוח שלהם, שקשורות לאופי ההתנדבותי וליכולת להפעיל את המתנדבים בשעת חירום מרצון. ד"ר ראובן גל מציין בסיפוק שבמגזר הערבי הנושא נתפס בחיוב, במיוחד על רקע אירועי מלחמת לבנון השנייה והפגיעות בכפרים הערביים בצפון.

 

כיצד מתוגמל המתנדב לשרות אזרחי לאומי?

 

כל מתנדבי ה"שרות האזרחי" שהשלימו לפחות 12 חודשי התנדבות נהנים מחוק חיילים משוחררים שמעניק להם מספר הטבות כמו מענק שחרור ופיקדון אישי  ואפשרות להסתייע בקרן לסיוע נוסף. המענק הוא פרופורציונאלי למשך השרות. נשמעו טענות בנושא במגזר הערבי שטענו שמחברים אותם ליחידה לחיילים משוחררים במשרד הביטחון. הניסיונות שנעשו להפריד זאת לקרן לא הוכתרו בהצלחה.

 

כיצד הנושא שבאחריותך משתלב עם "חוק טל" - מהות ומשמעות מבחינת גיוס חרדים?

 

חוק טל התקבל בכנסת ונכנס לתוקפו ב-1 בפברואר 2003. תוקפו של החוק נקבע לחמש שנים, וביוני 2007 הוארך לחמש שנים נוספות. החידוש שנקבע בחוק לגבי מי ש"תורתו אומנותו" הוא קיומה של "שנת הכרעה" (לאחר שנים שנים בישיבה) במסגרתה יוכל  תלמיד ישיבה להפסיק את לימודיו, לעבוד או ללמוד מקצוע, ללא שיגויס. בסוף "שנת ההכרעה" יחליט תלמיד ישיבה על המשך דרכו- להתגייס לצבא, לעשות שירות אזרחי או לחזור ללמוד בישיבה. בתחילת שנת 2007 חתם שר הרווחה על התקנות המאפשרות את תחילת השרות האזרחי לפי חוק טל. החל ממועד זה יכולים  תלמידי הישיבות שבחרו לשרת בשירות האזרחי  לבצעו במשך שנה (40 שעות התנדבות שבועית) או שנתיים (20 שעות התנדבות שבועית ואפשרות לעבוד/ללמוד במקביל). מתנדבי השרות האזרחי לפי חוק טל זכאים לדמי כלכלה חודשיים בהתאם לגילם וגודל משפחתם ובנוסף ייהנו מההטבות המקבילות לאלה הניתנות לחיילים במסגרת "הקרן לקליטת חיילים משוחררים".

 

ביוני 2007 דנה ועדת חוץ וביטחון בהארכת החוק בחמש שנים, ושמעה את תכנית העבודה של המינהלה ואת ההערכה של ד"ר ראובן גל  "שבתוך מספר חודשים תיפתח האופציה לגיוס כמה מאות של אברכים לשרות אזרחי", ולאור זאת, כאמור, האריכה את תוקפו בחמש שנים.

 

מה היעד של המינהלה לגיוס מתנדבים חרדים בשנים הקרובות?

 

הצפי לשנת 2008 היה גיוס של 250 תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם" (עלייה משמעותית מהעבר) בפועל התנדבו עד סוף ספטמבר 2008 374 ועוד 50 נמצאו בתהליכי אישור מתקדמים. ד"ר ראובן גל הציב כיעד לחמש שנים - גיוס של 2,000 מתנדבים בשנה מהמגזר החרדי והוא מעריך שיעברו זאת בהרבה.

 

מהם הקריטריונים להצטרפות ל"שרות האזרחי"?

 

ד"ר ראובן גל מבין את הצרכים של החברה החרדית , את הרציונל והאמירה שתלמידי הישיבות הם "חיילים באוהלה של תורה".  צריך, לטענתו, לאפשר למי שרוצים להכריע בהתאם לחוק טל -  לעשות זאת בכבוד.

השיקול היחיד של אלה שרוצים להתנדב לשרות האזרחי שהם רוצים לסיים את הפרק של "תורתם אומנותם" בחייהם. הם הגיעו למסקנה שהם לא יהיו לנצח תלמידי ישיבות ועל מנת לקבל את הפטור הם צריכים לעשות שרות צבאי או שרות אזרחי ומבחינתם זו ההזדמנות לבצע שרות אזרחי.

 

ב"שנת ההכרעה", הבחירה נתונה למי שנשוי ויש לו ילד ויותר. אם הוא עדיין רווק או נשוי ללא ילדים - הצבא יגייס אותו. החלופה להישאר בישיבה נשארה למי שמצהיר ש"תורתו אומנותו". מי שהחליט שהוא רוצה להתנדב ל"שרות אזרחי" יכול לעשות זאת במשך שנה או שנתיים.

 

האם התגמול שמקבל האברך המתנדב ל"שרות אזרחי" קשור לשכר מינימום?

 

בעת שחיכיתי לראיון עם ד"ר גל, פגשתי אברך בן 33 ובמהלך שיחתי עימו העלה טענה לגבי התגמול לו זכאים מי שמתנדבים לשרות האזרחי, לטענתו מדובר על שכר מתחת לשכר המינימום. במהלך שיחתנו הסתבר כי האיש החל למודי ראיית חשבון, נשוי ואב לשלושה. הבאתי מקרה זה לד"ר גל.

 

על זאת אומר ד"ר גל כי התשלום שמקבל המתנדב אינו שכר ואינו קשור לשכר מינימום. אפשר להשוותו לשכר שמקבל חייל נשוי בשרות סדיר (תשמ"ש). חייל נשוי עם ילד אחד או יותר מקבל יותר מאשר רווק והתשלום ב"שרות האזרחי" הוא על פי אותו עיקרון. השכר של מתנדב כזה יכול להגיע ל-2,000 ₪ ויותר. ראוי להדגיש שהתשלום נמוך בהשוואה למה שהאברך מקבל בישיבה שכן הוא מקבל תגמול מהמדינה ובישיבה עצמה מקבל תוספת דמי כלכלה וגם נמוך יותר ממה שהיה מקבל בצבא אם היה מחליט לשרת שרות צבאי. צריך לזכור שזאת החלטה שלו באיזה מסלול לשרת ואם השיקול היחידי שלו הוא התגמול שהוא מקבל, אז מן הסתם או שיישאר בישיבה או שיתגייס לצה"ל.

 

בהנחה שאברך בגיל 22 רווק או עדיין ללא ילדים הוא יכול לדחות את ההחלטה למועד מאוחר יותר?

 

כל שנה האברך צריך להתייצב בפני לשכת הגיוס ולקבל פטור לשנה נוספת בתנאי שהוא ממשיך ללמוד בישיבה וש"תורתו אומנותו". ואכן יש כאלה שבאים אלינו בגיל 22 שהם נשואים ללא ילדים ושומעים שצריכים להתגייס לצבא, חוזרים לישיבה ומחכים לפטור לעוד שנתיים שלוש. פניתי לראש אגף משאבי אנוש בנושא והצעתי לו לשקול לשנות את  הכללים באופן שאם הברירה בין "שרות אזרחי" או צבאי עדיף שיעשה שרות צבאי.  אבל אם בא בחור בן 22 ללא ילדים והחלופה שלו היא בין שרות אזרחי או שיבה לישיבה אז אני מעדיף שיעשה שרות אזרחי .

 

  

מגמות מול המגזר הערבי

 

בעקבות פתיחת המסלול של "שרות אזרחי" לאוכלוסייה הערבית מתרחשת תופעה קוטבית חדשה. נושא השרות והתרומה לחברה ולמדינה של המגזר הערבי היה רדום, למעט מקרים בודדים בהם הנושא הועלה בכנסת, אבל לא הגיע לכלל מיצוי.  

 

שבוע לאחר החלטת הממשלה על הקמת המינהלה ל"שרות אזרחי לאומי" (ב- 12 אוג' 2007), התכנסה ועדת המעקב של ערביי ישראל וקיבלה החלטה על התנגדות גורפת לנושא והקימה ועד פעולה מיוחד להתנגדות לשרות האזרחי.

 

בתחילה הנימוקים שלהם היו שטחיים - כאילו מדובר ב"מזימה" לגייס את הצעירים הערביים בדלת האחורית לשרות צבאי. טענה אחרת שנשמעה הייתה - "אל תבואו אלינו בבקשה לחובות נוספים טרם שקיבלנו את הזכויות שמגיעות לנו". ד"ר ראובן גל קורא לטענות הללו "טענות סרק" משום שלא מדובר - לא בזכויות ולא בחובות.                  

 

לא מדובר בשרות חובה אלא בהתנדבות ומעבר לכך אין בו זכויות אלא רק מענקים או הטבות כספיות הניתנות רק למי שעושה את הפעילות. הטענה שמדובר ב"תחבולה לגייס לצבא" היא מגוחכת. המתנגדים במגזר הערבי נתלים באישים הקשורים לעניין, וששירתו בצה"ל כמו דוד עברי ואפילו לגבי ד"ר ראובן גל הועלו טענות בעיתונות הערבית ואת צוות ההקמה שעמד בראשו כינו כ"יחידה של קולונל גל".

 

בהדרגה התפוגגו הטענות האלה, אבל אז עלתה הטענה האמיתית של חלק מהמגזר הערבי, בעיקר במנהיגות הפוליטית הערבית שאמרה: "אנחנו רואים בהשתלבות בתוך מערכת התנדבות ממלכתית - חיזוק של תהליך הישראליזציה של צעירנו", ואנחנו נגד התהליך הזה ובעד הכיוון ההפוך. לעומת זאת בציבור, ברחוב הערבי ובעיקר בקרב הצעירים, הדעה הזו אינה שכיחה ועל פי סקרים שנערכו, כ- 75 אחוז מהציבור רואה את השרות האזרחי באור חיובי. מגמת העלייה בכמות המתנדבים/ות מ- 100 ב- 2004 ל- 1,000 בשנת 2008, מצביעה על כך שהצעירים מצביעים ברגליים.  היחס בין גברים לנשים במגזר הערבי - נוטה בבירור לטובת הצעירות, שמהוות כ- 70 אחוז מכלל המתנדבים. "בביקורים שלי בכפרים הערביים", אומר ד"ר ראובן גל, "אני פוגש צעירים וצעירות ערבים נפלאים, העושים זאת מתוך מודעות שלמה למה שהם עושים, ומרגישים שהם תורמים לקהילה שלהם, תורמים לעצמם וגם הופכים לחלק מהקהילה הישראלית והם מעוניינים בזה".  בביקור ביישוב ערבי, פגש גל שתי קבוצות של מתנדבות ערביות - אחת שמסיימת את תקופת השרות ואחת שהתחילה אותה. בין הבנות שסיימו את השנה - דיברו הבנות, ללא יוצאת מן הכלל, בשבח השנה הזו, ועד כמה הפיקו באופן אישי מתקופת השרות. כששאל את בנות הקבוצה השנייה מה הניע אותן להתנדב לשרות האזרחי ענתה בשם כולן בחורה צעירה: "ב-12 השנים האחרונות למדתי בבית הספר של מערך החינוך, כשבני המשפחה שלי היו חולים הם טופלו במערכת הבריאות של המדינה, סבא וסבתא שלי מקבלים כל חודש קצבה מביטוח לאומי. אני מרגישה שמול כל זה אם אני יכולה לתת למדינה, אני צריכה לעשות זאת מה עוד שאני עושה זאת בתוך הקהילה שלי". "חשתי קורת רוח", אומר ד"ר ראובן גל, "משום שהייתה הסכמה כוללת של כל הצעירות לאמירות הללו".

 

בקרב הצעירים הערבים יש מודעות גדלה והולכת לצורך לסייע לקהילתם וכפועל יוצא מכך גם לעצמם. מינהלת השרות האזרחי לאומי הציבה יעד של 3,000 מתנדבים בשנה מקרב הצעירים הערביים עד שנת 2014.

 

לסיכום, המסר של ד"ר ראובן גל מתייחס ליצירת יתרון מהותי הקשור באפשרות לשילוב מי "שתורתם אומנותם", מי שלא גויסו מטעמי בריאות, וצעירים וצעירות ערביים שלא מגויסים לצבא, בתרומה לחברה ולקהילה מחד גיסא וההכרה הציבורית בישראל מאידך גיסא, כלפי מי שביצעו "שרות אזרחי", כשווים למי שביצעו שרות צבאי. 

 

 

תפקידי מינהלת השירות האזרחי לאומי

 

תפקידי מינהלת ה"שרות האזרחי לאומי" נקבעו במסמך היסוד ומגדירים מסגרת לעבודתה כפועל יוצא מהמסגרת שנקבעה בהמלצות ועדת עברי. לא "מונסטר בירוקרטי", אלא מינהלה מצומצמת שתמשיך לפעול באמצעות עמותות, כפי שפעלו בעשרות השנים האחרונות בארגון השרות הלאומי.

המשימות של ד"ר ראובן גל וצוותו, שחלקן הועברו ממשרד הרווחה, נקבעות על ידי הממשלה ועיקרן קביעת מדיניות כוללת בהתאם לסדר עדיפות לאומי.

 

 

ראובן גל (אל"מ)

 

יליד חיפה, בוגר בית הספר הריאלי העברי, חניך תנועת הצופים; שירת בנח"ל כקצין בבית ספר למכי"ם בשבטה -  עד לתפקיד מ"פ. שירת במילואים ביחידת הסיור של החטיבה הירושלמית, ולחם במלחמת ששת הימים - שחרור ירושלים.

למד באוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר לימודיו גויס מחדש לשרות קבע ע"י בני שליט, שהיה פסיכולוג חיל הים, ובמסגרת שירותו פגש את עמי איילון כמפקד השייטת, ואשר כיום הוא השר הממונה עליו.

השלים לימודי דוקטורט בברקלי בארה"ב [1972 ] במימון צה"ל. משנת 1975 - שימש כרע"נ פסיכולוגיה ובהמשך ראש ממד"ה, מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל, עד פרישה, במרץ 1983.

במשך שנתיים עסק במחקר בארה"ב ואז פרסם שני ספרים ומאמרים רבים בתחום פסיכולוגיה צבאית.

ב- 1985 -  הקים את מכון המחקר "כרמל למחקרים חברתיים" - שרבים מאנשי הצבא השתמשו במחקריו. כאשר המכון נסגר הספרייה שלו הועברה לממד"ה.

ב-  2005 -  הוזמן לעמוד בראש צוות ההקמה של מינהלת ה"שרות האזרחי לאומי".

ב-  2008 - מונה כראש מינהלת ה"שרות האזרחי לאומי".

 

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד