חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

רשלנות רפואית ורופאי המשפחה

האחריות המשפטית לטיפול רפואי לקוי נמצאת בהתפתחות מתמדת, הדורשת התמודדות תובענית מהמשפט, עורכי הדין והרופאים. עו"ד ראובן בבדז'נוב, היועץ המשפטי ל"צוות", מרחיב בנושא
18/04/2009

מאת: עו"ד ראובן בבדז'נוב, משרד עורכי דין ברוך אברהמי, היועץ המשפטי ל"צוות" 

 

רשלנות רפואית פירושה הוא מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל וסטייה מרמת הזהירות הסבירה לה נדרש בדרך כלל הרופא.

 

בתי המשפט פסקו כי הימנעות הרופא מלנקוט הליכים סטנדרטיים ושיטות מקובלות באבחון המחלה ובטיפול בה מצדיקה, בדרך כלל, את קביעתו כרשלן. כמו כן, הימנעות זו מהווה, לעתים קרובות, ראיה לכך שהרופא נעדר ידיעה או מיומנות שנדרשים לרופא הסביר, או שהרופא נמנע מלהשתמש בהן.

 

ואולם, בתי המשפט פסקו כי לא כל טעות של רופא מהווה רשלנות רפואית, יש להיזהר מלקבוע התרשלות במקרה בו נעשתה טעות בשיקול הדעת של הרופא, על מנת שלא ליצור רפואה הפועלת מתוך צורך להתגונן מפני תביעות.  

 

לאור זאת חלק לא מעט מהתביעות ברשלנות רפואית, שאנו שומעים עליהן או קוראים עליהן הן כנגד רופאי המשפחה של קופות החולים.

 

ברשימה זו נעלה מספר מקרים שבהם בתי המשפט דנו בחובותיו של רופאי קופת החולים שהוא רופא משפחה:

 


על הרופא המשפחה חלה חובת הייזום, חקירה, בירור והדרישה אודות קיומן או אי קיומן של תופעות מסוימות שמהן סובל החולה. 

 

לא פעם קבעו בתי המשפט שתביעות רשלנות רפואית הוגשו כנגד רופאי המשפחה בגין אבחון לא נכון או לקוי של המחלה: כי רופא המשפחה נדרש להבנה בתחום רחב של מחלות והוא הראשון בשרשרת המטפלים, והאבחון של המחלה נעשה בשיטת האלימינציה - שלילת אבחנות שכיחות וידועות בשלב הראשון, ובדיקת קיומן של מחלות נדירות בשלב השני. כל אלו מעמידים בפני רופא המשפחה בקופת החולים רף מומחיות שונה מהסטאנדרט הנדרש ממומחה בבית החולים, או במרפאת מומחים בנוגע למחלה בתחום מומחיותו.

 

בתי המשפט קבעו כי רופאי המשפחה צריכים לנקוט בצעדים כדי לוודא אם אבחנתם נכונה ומבוססת ואין להתערב בה. כך למשל, בין השאר, כי עוצמתם של כאבי הראש, התמשכותם והיותם בגדר תופעה חדשה אצל החולה, חייבו בדיקות שונות (לחץ דם, דופק וחום) וכן בדיקה נוירולוגית בסיסית בבית חולים, אם יש צורך בכך.

 

בנוסף קובע בית המשפט כי, חובותיו של רופא המשפחה אל מול החולה הטוען וחוזר וטוען למיחושים קשים, שרופא משפחה צריך שיקדיש זמן לשיחה עם החולה כי להגיע לתמונה כוללת של מצב בריאותו ומחושיו, זאת במיוחד במקרים של חולה שתלונותיו אינן חדלות.                                                                                           

 

מקרה נוסף שבו בית המשפט פסק כי רופא המשפחה של קופת החולים התרשל בכך שאחר באבחון המחלה בשל טיפול בלתי סביר וגרם למותה של אישה שסבלה מסרטן המעי הגס. בית המשפט אמר כי: רופא מטפל, כלומר רופא משפחה, אינו חייב לדעת הכל, אולם הוא חייב לדעת לנתח את התצפיות הקליניות ואת תלונות החולה, ולהפנות אותו להתייעצות ולבירור כאשר קיימת אבחנה מבדלת רחבה לתלונות מסוימות.  

                                                                          

 

הצורך להסביר לחולה על מהות והצורך בטיפול והחובה לעקוב אחר ביצוע הוראות


מקום שמדובר בחולה שנשקפת לו סכנה ממשית וקרובה או שמידת הבנתו של החולה מוגבלת, קבע בית המשפט כי רופא המשפחה חייב במתן הסבר למטופל בנוגע לצורך בטיפול המוצע על ידו והאפשרויות העומדות למטופל. זהו פן היידוע. באשר למעקב אחר ביצוע המלצות, בדיקות או טיפול, חובת המעקב של הרופא המשפחה תלויה, בין היתר, במידת הסכנה הנובעת מאי היישום, מתכיפותה, ומטיבו של המטופל וכושרו להבין את אשר נאמר לו. אין לשכוח כי רופא המשפחה מטפל בחולים רבים, ומעקב אקטיבי, צפוף, חוזר ונשנה, אחר כל החולים הדורשים מעקב, עלול לגרום לשיבושים בלתי אפשריים בעבודתו. ניתן לדרוש מעקב אקטיבי מקום שמדובר בחולה שנשקפת לו סכנה ממשית וקרובה או שמידת הבנתו של החולה מוגבלת. מקום שכושר הבנת המטופל סביר ורגיל, נחלש הצורך במעקב.

 

ואולם, קבע בית המשפט, כי אין לדרוש מהרופא המטפל בקופת החולים לפעול כשמרטפית בכל הקשור לביצוע ההמלצות הטיפוליות אותן העניק לחולה, כאשר החולה מסרב לשתף פעולה ולא ממלא אחר ההוראות שניתנו לו ע"י הרופא המשפחה.

 

 

החובה לנהל רישום רפואי ברישומים הרפואיים של קופת החולים ולתעד את הנחיות הטיפול

 

על רופא המשפחה חלה החובה לתעד את הנחיות טיפול בחולה במרשמים הרפואיים, כולל הנחיות על דחיפות הבדיקה שעל החולה לבצע, ולא להסתפק באמירת ההנחיות בעל פה.

 

במקרה שנדון בבית המשפט, החסיר רופא המשפחה ברישומים הרפואיים של החולה על דחיפות הבדיקה שעל החולה לבצע אצל אורטופד, ולא הסביר לחולה על דחיפות הבדיקה שבעקבותיו הביא להחמרה במצבו. קבע בית המשפט כי מאחר שעיתוי הפנייה לבירור חיצוני על פי המלצת הרופא המשפחה יכול להיות, פשוטו כמשמעו, עניין של חיים ומוות, אין סיבה לפטור את הרופא המשפחה מתיעודה של ההוראה. והנה, ברשומה הרפואית החסיר רופא המשפחה כל אזכור לכך שמדובר בבדיקה דחופה. גם במכתב ההפניה שכתב רופא המשפחה לאורטופד לא ציין כי הבדיקה דחופה. בנסיבות אלו בית המשפט קבע כי רופא המשפחה התרשל.

 

האחריות המשפטית לטיפול הרפואי הלקוי נמצאת בהתפתחות מתמדת. על המשפט להתמודד עם מחלות חדשות המעוררות בעיות שטרם נודעו בעבר. על עורכי הדין להתמודד עם חידושי הרפואה ועל הרופאים להתמודד עם הגישה מחמירה, התובעת מהם הפעלת ידע רפואי סביר של רופא טוב לטובת ולתועלת החולים.

 

במאמרנו זה ניסינו להמחיש דרך הבאת דוגמאות מהפסיקה האחרונה כי בית המשפט נוקט עמדה מחמירה עם רופאי קופת החולים, קרי רופאי המשפחה, היות והם עומדים בראש שרשרת המטפלים באבחון מחלתו של האדם.

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד