חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

הצלת חיים באסונות מחייבת ארגון בין-לאומי

14/04/2010

לקחי האסון מהאיטי ושל אסונות קודמים ברחבי העולם, מחייבים השקעה ומחשבה רעיונית בשיפור המצב של חילוץ והצלה מהירים כדי להציל מה שיותר חיי בני אדם. חייבת להיות התארגנות בין-לאומית בחסות האו"ם, שתאפשר שיפור המצב בהגעה מהירה יותר של כוחות חילוץ והצלה למקום האסון, כי נכונו לנו, לצערנו, גם בעתיד, עוד אסונות המוניים ופגעי טבע ואחרים ברחבי העולם.

 

מאת: גרשון אקשטיין

 

 

ראשית דבר

 

האסון הנורא בהאיטי כתוצאה מרעידת האדמה מחריד בהיקפו במדינה מוכת אסונות טבע. גם כאן, למרות ההתארגנות המהירה של כוחות הצלה, חילוץ וסיוע רפואי מרחבי העולם, וגם מישראל, אלה הגיעו לשטח האסון כעבור מספר ימים.

 

אין מחלוקת על כך, שמטרת ההצלה והחילוץ באזור מוכה אסון, הינה להציל חיים וכמה שיותר, ונראה שגם הפעם הגיעו הכוחות באיחור לשטח, בעיקר האמריקנים הקרובים, שבתחילה "גררו רגליים", אך השתפרו עם הזמן.

 

כחלק עיקרי ממסקנות רעידת האדמה בהאיטי וגם מרעידות אדמה אחרות, אפשר כבר לסכם את העובדה, שכאשר כוחות החילוץ וההצלה מגיעים למקום האסון רק אחרי מספר ימים - הסיכויים למצוא ניצולים בחיים נמוכים ביותר, מאחר שנדירים המקרים - אם בכלל - בהם לכודים תחת ההריסות נותרו בחיים והחזיקו מעמד יותר משישה ימים, ועם חלוף הזמן של שעות וימים מספר החללים עולה בהתמדה ומספר הניצולים קטן עד לאפס, ביחס הפוך לצבירת הכוחות לחילוצם מרחבי העולם. לכן, הזנקת כוחות ההצלה והחילוץ, והגעתם תוך פחות מ-24 שעות לכל המאוחר לאזור המוכה, יש להן חשיבות עליונה מאחר שהן מאפשרות:

  • להתחיל בפעולות החילוץ ובהצלת חיים מוקדם ככל האפשר.
  • להסתייע בלכודים עצמם שעדיין בחיים בחילוץ על-ידי איתור, קריאה לעזרה וסיוע מצידם לחילוצם.
  • להוות בסיס למידע וארגון לכוחות הצלה נוספים ואחרים.

 


הצורך העקרוני וההומאני

 

מאז ומתמיד במקרה של אסונות טבע, נחלצו בני אדם להציל חיים, בין שבטים שנחלצו לעזרה, ומאוחר יותר בין עמים ומדינות  ארגונים ופרטיים, זה הטבע האנושי.

 

לצורך כך, מאחר שסביר להניח שאסונות הטבע בעולם יימשכו, ומטבעם שיגיעו ללא כל התרעה מוקדמת, ובהם רעידות אדמה, צונאמי, סופות וטורנדו, או כתוצאה מפעילות טרור הרסנית בקנה מידה נרחב ועוד, רצוי להיערך לכך יותר טוב מהמצב הקיים כיום.

 

אמנם יש התארגנות במרבית המדינות העולם, ישנם כוחות חילוץ והצלה במבנה כזה או אחר, אך יש בהחלט מקום לארגון כלל-עולמי למשימות חילוץ והצלה בלוח זמנים קצר יותר ועם תיאום ושליטה מרכזית.

 

 

תמצית הרעיון המרכזי

 

שינוי המצב הקיים על ידי כך שהאו"ם ייערך לארגון תורנות בינלאומית לכוננות של חילוץ והצלה במדינות ברחבי העולם שניתן בהן, כאחת בכל יבשת, כדי לקצר טווחים של זמן ומרחב.

 

מדינות אלה יחזיקו על-פי תור תקופתי שיפורסם מראש, יחידת חילוץ והצלה בהיקף של 200-250 איש, כולל ציוד ייעודי, ובית חולים שדה מוטס. כוחות חילוץ והצלה אלה יימצאו בכוננות הזנקה מידית, שיטוסו מיידית למקום האסון על פי קריאה ובקשה, ויחלו בראש ובראשונה בפעולות של הצלת חיים. השאר יתארגנו ויגיעו מיד אחרי כן.

 

 

ההיבט החוקי לרעיון המרכזי

 

אסון המוני – הוא מצב של פגיעה באנשים וברכוש בהיקף המחייב מאמצים לאומיים ובין-לאומיים לטיפול במצב.

 

פעולות צבאיות לא-מלחמתיות (פצל"מ); באנגלית: Military Operations Other Than War (MOOTW) ‏‏הן פעולות הנעשות על ידי הצבא ואינן קשורות, באופן ישיר או עקיף, לסיבת-הקיום שלו - הגנה על המדינה.

 

מדינת ישראל וצה"ל עסקו בפצל"ם מראשית ימיהם. אך רק בשנת 1995 תוקנה פקודת סדרי השלטון והמשפט, ונקבע בה כי הכוחות יוכלו לבצע גם פעולות לשם השגת יעדיה הביטחוניים והלאומיים של המדינה. בין היתר, הצבא עוסק גם בפעולות חילוץ והצלה, בישראל ומחוץ לה.

 

 

מדוע דווקא האו"ם?

 

התדמית של האו"ם היא זו של ארגון ייצוגי ונרחב הפועל מתוך שיתוף פעולה והסכמה בין המדינות החברות בו והוא יכול להגיע להצלחה רק במידה והחברות בו מגיעות לכלל הסכמה ביניהן.

 

בין היתר, מטרותיו של האו"ם הן להגיע לשיתוף פעולה בין-לאומי בנושאים שונים ולשמש מרכז לליכוד פעולותיהן של האומות. חברי הארגון מחויבים לעזור איש לרעהו לשם הפעלת מטרות אלו.

מועצת הביטחון – הינו הגוף שאחראי לשמירת השלום והביטחון העולמי, וככזו דרושה שתהיה לה הרשאה למדינות החברות באו"ם להפעיל כוחות צבאיים גם לצורך הצלת חיי בני אדם. קיימת גם אפשרות שהאו"ם יקבע את הגוף הנקרא OCHA- שהיא הסוכנות לתיאום סעד באסונות הומניטאריים ולתת לה סמכויות ואמצעים לביצוע משימה זו.

 

 

הארגון הנדרש ליוזמה זו

 

מאחר שמדובר על רמה בין-­לאומית והצורך בתיאום, ראוי יהיה שגורם מוסמך באו"ם, קרי מועצת הביטחון, או גוף בתוכה שייקבע וייטול על עצמו ארגון משימה זו, תוך תיאום ושליטה ובקרה, יקבע תורנות בין-לאומית בין המדינות שיחויבו לכך אחרי קבלת הסכמתן.

 

כל מדינה בעולם באשר היא, למעט מדינות שאין ביכולתן לעמוד במשימה זו, יארגנו אצלן ובתחומם כוח חילוץ והצלה, על פי תקן של כוח אדם וציוד חילוץ שיוסכם, אשר יוחזק בכוננות להזנקה מיידית למשך תקופה של כחודש ימים, פעם בשנתיים לערך.

 

המשמעות היא שבכל יבשת, קרי אסיה, אפריקה, אירופה, אוסטרליה, קנדה, אמריקה ואמריקה המרכזית והדרומית, תהיה מדינה אחת שתהיה אחת לשנתיים בממוצע בתורנות של חודש ימים בכוננות מיידית להטסת כוח של חילוץ והצלה תוך זמן קצר לכל מדינה באותה יבשת שבה אירע אסון או ליבשת אחרת. כך שיימצאו במערכת הבין-לאומית הגלובלית,כשמונה או יותר כוחות חילוץ והצלה ברמה בין-לאומית להזנקה מיידית לאזור מוכה אסון. ארגון האו"ם יכול גם להקצות מהכוחות שתחת פיקודו כוח כוננות להצלה, מבחינת "נאה דורש נאה מקיים".

 

 

תא"ל (מיל') שלום בן אריה בפריסה בהאיטי. כל הזכויות שמורות לביטאון "צוות"

 

הכוננות ומשמעותה

 

מאחר שמדובר בהצעה עקרונית השונה מהעבר, כל מדינה שתוטל עליה על פי תור משימת הכוננות המיידית להזנקה מיידית, נדרשת תוך שעת ספורות לכל המאוחר מרגע ההפעלה, לצאת למקום האסון. לצורך זאת היא נדרשת להקים (אם אין עדיין ברשותה) כוח חילוץ והצלה וכוח רפואי, למקם אותם במבנים או באוהלים סמוך לשדה תעופה במדינה ולשהות שם עד לתום תקופת הכוננות.

 

זה אומר שאנשי כוח החילוץ וההצלה נמצאים כל היממה, 24 שעות, במיקום שייקבע, מצוותים, מצוידים, מזוודים עם כל הציוד ומוכנים לתזוזה מיידית, ישנים עם בגדים ונעליים, ממש כך, עד תום תקופת הכוונות. במקרה שהכוח לא מופעל הזמן יוקדש לתרגולים, אימונים, השמשת הציוד ועיבוד והפקת פקלי"ם והוראות הפעלה.

 

צוות החילוץ וההצלה יכלול (הצעה ראשונית):

 

  • צוותי חילוץ והצלה – כ-250 איש ואישה (גדוד חילוץ מוקטן)
  • יחידה רפואית של כ-50 רופאים, 35 פרמדיקים, 30 אחיות ועוד 12 חובשים וטכנאים. לחלופין, בית חולים שדה מוטס בחירום.
  • כוח עזר – כ-20  שוטרים ומאבטחים.
  • ציוד החילוץ וההצלה וציוד ייעודי ורפואי הנמצא עימם בצמידות, כולל המטוסים המיועדים לכך.

בתום תקופת הכוננות הכוח יתפזר ויחזור לשגרה כמקודם.

 

 

עקרונות ההפעלה

 

בידי הגורם באו"ם, ירוכז המידע שיגיע ממקורות המדינה בה אירע האסון, ורק שיתבהר היקף האסון ודרישת אותה מדינה לסיוע, יפעיל ויזניק את הכוח הקרוב שנמצא במשימת כוננות לאותה מדינה שבה אירע האסון ובהסכמתה. ייתכן שיוזנק מעבר לכוח אחד.

 

הכוחות יופעלו אך ורק על ידי הגורם שיקבע באו"ם, לאחר שידווח לו על האסון ולאחר שיקול דעת מרבי, ותהיה בידו תמונת מצב לעדיפויות להפעלה. עדיפות תהיה לאסון שאירע במדינתם.

 

על פי המקרה של האסון בהאיטי, ישוגר קודם כל כוח החילוץ וההצלה שבמשימת כוננות, ורק לאחר מכן הכוח הרפואי. אם בעקבות בקשות שיגיעו מאזור האסון, ובעצה אחת עם משרד החוץ, יוחלט שהצורך המרכזי הוא בתגבור דחוף של המערכת הרפואית, מהסיבה שייתכן שכל בתי החולים באזור האסון נהרסו ברעידת האדמה, הכוחות יטוסו ביחד. בדומה לאסון בצ'ילה, ייתכנו גם מקרים שבהם יידרש רק כוח רפואי.

 

 

 

עלויות ותקציב

 

אין ספק שיש לכך משמעויות כספיות ולשם כך אפשר להיערך באופן הבא:

 

כל מדינה תישא בהוצאות הכוננות התקופתית שתוטל עליה, על פי חוקיה. זו תהיה תרומתה הלאומית וההומאנית להצלת בני אדם.

 

במדינת ישראל, למשל, קיימת אפשרות של הצמדת כוננות זו, כולל מקרה של הפעלה בפועל, לגיוס מילואים על פי צו 8. העלות המשוערכת להוצאה זו היא כ-7 מיליון שקל לתקופת כוננות אחת.

ההוצאות הן בגין שכר עבודה של כוח האדם בתקופת הכוננות, שאינו נמצא בעבודתו השוטפת , והשמשת הציוד שקיים במילא במערכת, כמעט בכל מדינה.

 

מוצע שהאו"ם יתקצב את הוצאת ההפעלה במקרה של הפעלת הכוח למשימתו ויקים קרנות בין-לאומיות לצורך זאת.

 

 

היתרונות ליוזמה זו

 

ברחבי העולם יעמדו בו זמנית כשמונה או יותר כוחות חילוץ והצלה, מוכנים להזנקה מיידית.

 

המערכת הכלל-עולמית בנושא חילוץ והצלה תצא נשכרת מיישום הצעה זו, מכיוון שהיא תשפר לעין ערוך את היכולת במדינות שיהיו במשימת כוננות זו וכך תציל יותר חיים.

 

על פי מודל זה, למקום האסון שאליו יגיע כוח החילוץ הקרוב למשימתו, אפשרי שיגיעו תוך זמן קצר גם כוחות אחרים נוספים שנמצאים באותה כוננות.

 

אם המדינה שבה אירע האסון גם מחזיקה כוח כוננות להזנקה מיידית, מצבה ישתפר בטיפול.

ברוב מדינות העולם קיים כבר הציוד הייעודי, כך שלא יהיה צורך בעלות הקמה זו. האו"ם ממקורותיו יוכל לסייע בהשלמתו.

 

 

לסיכום ההצעה

 

על משרדי הממשלה, הביטחון והחוץ להחליט, באישור הממשלה כולה, שמאמצים את היוזמה הזו ומעלים את ההצעה למוסדות האו"ם.

 

יהיה זה לכבוד למדינת ישראל, שעמדה יפה במשימה בהאיטי ובמשימות קודמות, אם היא זו שתציע זאת.

 

והיה ותרעד האדמה אצלנו - האם אנו מוכנים?

 

 ___________________________________________________

 

הכותב והיוזם – סא"ל (במיל') גרשון אקשטיין מרעננה, לשעבר, ראש זירת העורף במטכ"ל, אג"מ מבצעים, היה מופקד, בין היתר, על הכנת תוכניות מבצעיות לטיפול באסון המוני.

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד