חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

הניחו למתים בקבריהם

25/05/2011

היוזמה המקוממת של משרד הדתות והמועצה הדתית בחיפה לעקור ממקום מנוחתם האחרונה שרידים של ארבעה חללים יהודים מימי מלחמת העולם הראשונה מעוררת שאט נפש. "ההלכה מחייבת שיהודי ייקבר בקבר ישראל", הצהיר יו"ר המועצה הדתית בפני כתב ערוץ 2 בהסבירו, כי בכוונתו להביא להעתקת הקברים, המצויים בתחום בית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה, לבית קברות יהודי.

 

ראוי שבקיאים ממני בהלכה היהודית יאמרו אם אכן הטיעון מתיישב עם האיסור לפגוע בכבוד המת ולהעתיק את קברו - אלא במקרים חריגים ביותר. בהזדמנות זו הם יכולים גם לנסות ליישב את הניגוד המשווע שבין התנגדותם האלימה של חוגים דתיים להעתקת עצמות "יהודיות" לכאורה, גם כשמדובר בהקמת בית חולים, ובין ההתגייסות למען עקירת קברים. אולם גם בלא פסיקה הלכתית, זועקת לשמים התעלמות היוזמים מאמות מידה הומאניות ומוסריות ומשיקולים היסטוריים וממלכתיים. 

 

לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה, בעת שהלך והתברר היקף האבדות הנורא של צבאות האימפריה הבריטית, גובשה בבריטניה תפיסה כוללת בעניין קבורה והנצחה של הנופלים והנעדרים. תפיסה זו נועדה לתת משמעות לאומית להקרבה של דור שלם, ובה בעת למנוע מצב שבו משפחות בעלות אמצעים תענקנה ליקיריהן קבורה והנצחה ראויות, בשעה שידן של רבות אחרות לא תשיג זאת. בנוסף, העברת כמיליון חללים הביתה הייתה עולה לאוצר האימפריאלי המדולל הון עתק.

 

שלושה עקרונות עמדו בבסיס התפיסה הבריטית: עקרון אחריות המדינה לקבורה ולהנצחה; עקרון השוויוניות והרעוּת של הנופלים, בלא הבדל דרגה, מעמד חברתי, גזע או דת; וההתייחסות בכבוד לכל הדתות והאמונות של הנופלים.

 

עקרונות אלו הנחו שורה של החלטות, שהאחריות למימושן הוטלה על המועצה לקברי מלחמה של האימפריה הבריטית (לימים המועצה של חבר העמים הבריטי -Commonwealth War Grave Commission). המועצה אחראית כיום לתחזוקתה ולשימור של כמיליון ורבע קברי חללים משתי מלחמות העולם (מהם 212,000 שלא זוהו), הקבורים ב-2,500 בתי קברות ב-150 מדינות. בישראל מצויים ארבעה בתי קברות צבאיים בריטיים  מרכזיים (רמלה, ירושלים, חיפה ובאר שבע) וקברים של חללים בודדים או חללים מוסלמים עוד בעשרה בתי קברות משניים או אזרחיים. כמו כן קיימים בתי קברות צבאיים בריטיים מרכזיים בעזה ובדיר אל-בלח.

 

ההחלטות שהנחו את הקבורה וההנצחה בבתי העלמין הצבאיים הבריטיים קבעו, שחללים נטמנים בזירה שבה נפלו; על כל הקברים מונחות מצבות זהות בצורת לוח אבן - לגנרל ולטוראי, לנוצרי, ליהודי ולמוסלמי; על המצבה חרוטים סמל הרגימנט של החלל וציון השתייכותו הדתית בדמות צלב, מגן דוד או חצי סהר; במידת האפשר הרוגי אותו הקרב ואותה היחידה נקברים בסמוך.

 

החלטות המועצה עוררו בתחילה מחלוקת ציבורית, שכן חוגים שמרניים ודתיים נוצריים התנגדו לעיצוב המצבות שלא בצורת הצלב המסורתי ולהטמנת החללים מחוץ לחיק קהילותיהם. אולם רוב הציבור, בכללו רבים בקהילה היהודית, צידדו בגישתה השוויונית וההומאנית של המועצה. זו אף שינתה מהחלטה קודמת לחרוט בבית העלמין פסוק מהברית החדשה. כדי להימנע מפגיעה ברגשות דתיים של לא-נוצרים בחרה בפסוק "שמם ינון לעד", הלקוח מספר בן סירא.

 

מטבע הדברים, יש סממנים נוצרים בבתי הקברות הללו, אולם הרוח האופפת אותם אינה דתית, אלא אוניברסאלית, ובמוקדה ההקרבה האנושית. רוח זו אינה, ככל הנראה, מנת חלקם של משרד הדתות ושלוחיו. מכאן, שאם ידבקו בעיוורונם אין סיבה שיסתפקו בארבעה הקברים שבבית העלמין הצבאי בחיפה, אלא ראוי שאף ירחיבו את היריעה לתפארת היהדות ומדינת ישראל כלהלן: בשלב הראשון יעתיקו את 55 הקברים היהודיים הנותרים משאר מבתי העלמין הבריטיים בארץ ויעבירו את עצמותיהם של 1,217 החללים הבלתי מזוהים לבדיקת ד.נ.א, שמא יימצא ביניהם חלל יהודי נוסף. בשלב שני יסרקו את 2,490 בתי העלמין הנוספים שבאחריות המועצה, בהם טמונים, למשל, 500 חללי מלחמה שנשאו את שמות המשפחה כהן, לוי ומזרחי. לבסוף, יוכלו להשלים את האבסורד בדרישה להוציא את כל היהודים מקברותיהם בבתי עלמין צבאיים בשאר מדינות העולם.

 

כולי תקווה כי משרד הדתות וממשלת ישראל יתנערו באופן נחרץ מהיוזמה החשוכה והבלתי מוסרית ויימנעו מלתת ידם לביזוי היהדות והמדינה, בטרם שנוסיף תחמושת למאשימים אותנו בגזענות, בלאומנות דתית ובאטימות מוסרית.

 


 

ד"ר שפי מלמד בתוכנית ללימודי הדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ומתמחה בהיסטוריה של מלחמת העולם הראשונה.

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד