חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

חטיפת גלעד שליט – חמש שנים אחרי

4/07/2011

הסיסמה שאני מציע – "לעשות כל מאמץ אך לא בכל מחיר", לא להיכנע לדרישות המופלגות של החמאס, שיהוו בסיס לעתיד.

 

מצעד אנשי ביטחון לשעבר שמביעים דעתם בנחרצות ובידענות, שישראל יכולה להרשות לעצמה לשחרר את מחבלי החמאס והפת"ח לפי דרישת חמאס, לרבות כניסתם של מאות מרצחים ליהודה ושומרון, הוא מחוצף, בלתי מבוסס ובעיקר השערה שאין לה תימוכין, גיבוי ובסיס מודיעיני מבוסס ואמין.

 

כמובן שקל לשער שישראל חזקה, השב"כ יעשה את מלאכתו והמרצחים המשוחררים לא יפעלו או ייתפסו בטרם ביצוע פיגועים נוספים. השחרורים הקודמים הוכיחו שאחוז גבוה חזר לפעילות חבלנית.

 

הביטחון המופרז הזה של "הלשעברים" נובע מכך שהם לא יהיו אחראים לאירועים, להם אין אחריות אישית והם לא יצטרכו לבוא לנחם משפחות של נפגעים. בתנאים אלה, קל להבטיח ולהטיל ולדרוש אחריות ממשלת ישראל ובעיקר לנגח את ביבי נתניהו.

 

יש להזכיר לציבור – ממשלת אולמרט לא שחררה את שליט ולא הסכימה, בצדק, לדרישות החמאס. ממשלת נתניהו רוצה, משתדלת, אבל לא מוכנה להסכים לתנאים בלתי מתקבלים על דעת אנשי הביטחון שנמצאים כיום בתפקיד, ולא לשעברים.

 

מפליא ביותר איך ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון מתבטא בביטחון ובחוצפה על כך שביבי הסכים לשחרר את השיך יאסין, אך לא את גלעד. חבל מאד שהוא לא מבדיל בין שני האירועים, שבהם אנשי מוסד במדינה ערבית – ירדן, מדינה ידידותית בשלב זה, מנסים לבצע "חיסול ממוקד" – שיכול לגרום למשבר קשה בין שתי המדינות, לבין מקרה שליט, שנחטף ע"י ארגון טרור, שלא כפוף לכללים בינלאומיים ומדינתיים. ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון לא הצליח לשמור על רבין ז"ל, ולכן אין לו זכות מוסרית וביטחונית להטיף לממשלת ישראל ולביבי נתניהו. כרמי גילון, שלא הצליח להגן על ראש ממשלת ישראל, האם יוכל לשמור על מאות מחבלים שישוחררו ליהודה ושומרון מפני ביצוע פיגועי רצח? ספק גדול. כך צריך להתייחס להצעתו.

 

השחקן משה איבגי, שנכנס לצינוק, הצהיר שאם גלעד ימות (חס וחלילה), לא נסלח לביבי. משה איבגי מייצג בנושא זה את כלל האומנים והשחקנים וחלק מאזרחי ישראל. ברור שכוונתו ומטרתו טובה ורצונו בשחרור משפיע עליו. אבל מה יקרה אם, כפי שאמרתי לעיל, יבוצעו פיגועים נוספים ואזרחים תמימים ייפגעו ויירצחו, האם נוכל לסלוח לאיבגי או לנתניהו שנכנע ללחץ הציבורי ולא להיגיון הביטחוני?

 

הממשלה מטפלת בנושא רגיש, אנושי ומוסרי, בעל השלכות על כולנו, לכן צריך לסמוך עליה. אבל צריך להבין, אי אפשר להכניע מדינה ריבונית שלמה. אי אפשר ואסור להוריד את ממשלת ישראל על הברכיים ולהיכנע לכל הדרישות של חמאס.

תחשבו על מחר – מה יקרה בעתיד? מה יהיו התוצאות אם החטיפות יימשכו? מה יהיו הדרישות החדשות? ומה נגיד אז למשפחות החטופים, שגלעד שליט הוא מקרה מיוחד וחריג והן לא? או שפשוט גם אז ניכנע לחמאס?

 

עם חיות אדם, שלא כפופות לשום דין ולא נענות לנשיאים של מדינות זרות כמו צרפת, לא לצלב האדום הבינלאומי, יש לנהוג בהתאם. יש עדיין מה לעשות – וחבל שממשלת ישראל לא מספיק תוקפנית, יצירתית ועיקשת. במבצע "עופרת יצוקה" היתה הזדמנות בלתי חוזרת לבצע מהלכים ופעולות שיבטיחו את שחרורו של שליט, אך הם לא נעשו והזמן חלף ללא תוצאות.

 

אחרי ששליט ישוחרר צריך לקבוע מסגרת וכללי פעולה למקרים של חטיפות נוספות, שלהערכתי, החמאס ימשיך בהן, לאור ההצלחה עם שליט, שהוא הקלף "החזק" ביותר שלהם כרגע נגד ישראל ומכאן התעקשותם המתמשכת.

 

הערות לסיום:

1. אם הייתי במקומה של משפחת שליט, הייתי נוהג כמותה.

2. אם הייתי במקומו של ביבי נתניהו – הייתי נוהג כמותו. הוא חייב בראייה ממלכתית עם מבט לעתיד ובהתחשב באזרחי ישראל כולם.

3. אין להשוות מקרה שליט למקרים של שבויי המלחמה המצריים, כשהוחלפו 5,000 חיילים תמורת טייס אחד, ואין להשוות לשחרור המחבלים בעסקת ג'יבריל, שרובם חזרו לבצע פיגועים.

 


הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה.

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד