חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

שמירה על הסביבה – חיוני לביטחון הלאומי של ישראל

יש לבחון כבר היום אילו סכנות ביטחוניות נשקפות לישראל משינויי האקלים. גם אם מוקדם לקבל החלטות בנושא, עצם המחשבה על כך והמעקב המתמשך יסייעו לקבל החלטות נכונות במועד ויאפשרו לנו להגיע מוכנים יותר לרגעים הקשים. מאת ד"ר איתן ישראלי
20/12/2011

שינויי האקלים כתוצאה מההתחממות הגלובאלית נתפסים בישראל כעניינו של המשרד להגנת הסביבה, אך התבוננות מעמיקה בדברים מגלה השלכות על תחומים רבים נוספים ובהם הביטחון הלאומי. שינויי האקלים איטיים, והשפעתם מצטברת לאורך עשרות שנים, אך גם בניין הכוח הצבאי אורך זמנים ארוכים – מכאן החשיבות להידרש לדברים כבר בעת הזאת.

 

מדינת ישראל רואה בכל משבר גם הזדמנות, ותגובתה הראשונה למשבר האקלים הייתה פיתוח תעשיית קלינטק לייצוא. בהיבט הביטחוני, המעבר הנדרש של העולם מדלקים פוסיליים (כדי לצמצם את פיזור גזי החממה) יפגע בוודאות במדינות הנפט, ובהן מדינות ערב, ולפיכך ישראל עשויה לצאת נשכרת. ואכן, טיעונים ברוח זאת הושמעו כאשר ישראל הכריזה על כוונתה לפתח טכנולוגיות ש"יגמלו את העולם מהשימוש בנפט". ברם, ככל שטכנולוגיות אלו נדרשות כדי לבלום את ההתחממות הגלובאלית, עדיין לא מצליחות מדינות העולם להגיע להבנות מחייבות. לפיכך, קשה לראות את היום בו ידעך מעמדן הגלובאלי של מדינות הנפט.

 

לצד ההזדמנות אין להתעלם מהסיכונים, ואלו רבים ומשמעותיים. המדענים כבר יודעים לחזות די במדויק כיצד ישתנה האקלים המקומי והעולמי, וניתן להצביע על חמישה תחומי סיכון לחברות ולמדינות השונות: מזון (עקב שינויים בתנאי הגידול), בריאות (עקב תזוזה של מחוללי המחלות), מדבוּר, עלייה בגובה מי הים, והאצת מחזור המים (שיבוא לידי ביטוי בסופות ובשיטפונות שיהיו תכופים יותר ועזים יותר). הודות ליכולותיה הטכנולוגיות וכלכלתה היציבה אולי תוכל ישראל לצלוח את המשבר, אבל אנחנו מוקפים במדינות גדולות, עתירות אוכלוסין, עניות ומדבריות שחשופות הרבה יותר לסיכונים הרבים.

 

כבר כיום זורמים לישראל פליטים מאפריקה שנמלטים מפני רעב, בצורות ומלחמות, וניתן להעריך שהחמרה במשבר האקלים תאיץ את הגעת הפליטים לישראל. עד כה כבר הגיעו לישראל עשרות-אלפי פליטים, אבל הפוטנציאל הוא להצפה של מיליונים - מה שעלול לשנות את המאזן הדמוגרפי של ישראל מן היסוד. המודל של מדינה דמוקרטית בעלת רוב יהודי צפוי במקרה כזה לקרוס, ולכן אם חפצה ישראל חיים, עליה לבלום את זרם הפליטים בכל דרך אפשרית.

 

פליטים סביבתיים עלולים להגיע גם ממצרים. מחקר של הבנק העולמי שבחן את פגיעותן של מדינות שונות לשינויי האקלים, מצא את מצרים בסכנה גבוהה במיוחד משום שאזור הדלתא של הנילוס חשוף להצפות קשות. עלייה של מטר אחד במפלס הים (תרחיש סביר למאה ה-21 - על פי ההערכות הנוכחיות) תגרום להצפה של כרבע משטח הדלתא. משמעות הדבר היא שמיליוני בני אדם ייאלצו להעתיק את מגוריהם, ותהיה פגיעה קשה בחקלאות ובתל"ג.

 

במצרים ובמדינות נוספות באזור, משבר האקלים יגביר את אי-היציבות. רבים הסימנים כי העליות במחירי המזון תרמו לטלטלה האדירה שפקדה את מדינות המזרח התיכון במהלך 2011, וטלטלות דומות, ואף קשות יותר, צפויות בעתיד ככל שתנאי המחייה במדינות האזור ילכו ויקשו על האזרחים. אי-היציבות במדינות השכנות מנותבת לא פעם על ידי הציבור או השלטון לעבר שנאת ישראל וההשלכות האפשריות אינן מבשרות טובות.

 

ישראל חייבת להסתכל גם פנימה:

 

  • משבר האקלים עלול לפגוע ביבולים בכל העולם, ובעת מחסור תדאג כל מדינה קודם כול לצורכי תושביה. ישראל מייבאת חלק ניכר מהמזון של תושביה ועל כן עליה להפחית את תלותה ביבוא.
  • ישראל צריכה להיערך לעליית מי הים (הגנה על המצוקים, בחינת המשמעויות על תשתיות לאומיות הממוקמות לאורך קו החוף, ובחינת הסכנה של הצפה של מפרץ חיפה. עלייה של כ-50 ס"מ במפלס המים תסכן את המפעלים במקרה של סופת חורף עזה).

משבר האקלים הוא אחד הגורמים שהביאו לעלייה במודעות הציבור לצורך לשמור על הסביבה. לפעמים אין סתירה בין שמירה על הסביבה ובין דאגה לצורכי הביטחון. לרוב קיים מתח בלתי נמנע, שכן הקצאת משאבים של מערכת הביטחון לאי-פגיעה בסביבה (למשל חיבור כל הבסיסים לביוב), באה בהכרח על חשבון השקעה בכושר הלחימה. אולם, בהתנהלות ירוקה יש גם הרבה פוטנציאל לחיסכון כלכלי (התייעלות אנרגטית ועוד) אותו מערכת הביטחון מבקשת להשיג.

 

את העלייה במודעות בארץ ובמדינות האזור ניתן לנצל גם לשיתוף פעולה בונה שלום ויציבות, כמו:

  • פרויקטי מים משותפים להגדלת אספקת המים למדינות האזור שהולכות ומתייבשות, ובמיוחד לירדן ולרשות הפלסטינית.
  • פרויקטי אנרגיה משותפים שבהם ינוצלו השטחים הפתוחים בירדן ובסיני להקמת תחנות כוח סולריות.
  • ניצול ידע ישראלי להתאמת החקלאות באזור לתנאי האקלים ההולכים ומשתנים.

 

בפועל, נכון להיום מערכת הביטחון כמעט ולא נדרשת לנושא. ולראייה, במרכז ידע להיערכות מדינת ישראל לשינויי אקלים, שהוקם באוניברסיטת חיפה במימון המשרד להגנת הסביבה, אין נציג של הממסד הביטחוני. יש לקוות כי ההתייחסות לנושא תשתנה בהקדם.

 

לסיכום, יש לבחון כבר היום אילו סכנות ביטחוניות נשקפות לישראל משינויי האקלים: לקראת אילו סכנות יש להיערך כבר עתה? אילו מחקרים יש להשלים? אחר אילו תופעות יש לעקוב? קשה להעריך עד כמה חמור יהיה המצב. יש החושבים שאנו עלולים להגיע למצב של קיצוב במזון וכי יש לבנות את רשות החירום הלאומית כך שתוכל להתמודד גם עם מצב החירום המתמשך שיביא עלינו השינוי באקלים. גם אם מוקדם לקבל החלטות בנושא, עצם המחשבה על כך והמעקב המתמשך יסייעו לקבל החלטות נכונות במועד ויאפשרו לנו להגיע מוכנים יותר לרגעים הקשים.

 

לקריאה נוספת ראו http://eitan99.wordpress.com

 

* המאמר במלואו מתפרסם ב"מערכות"

 


 ד"ר איתן ישראלי, אל"מ בדימוס, בתפקידו האחרון ראש מחלקת ניתוח מערכות באגף התכנון, בוגר תכנית העמיתים של מרכז השל לקיימות, וכיום מנהל קבוצת מחקר במעבדות של IBM

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד