חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פורים – משמעות החג

9/03/2009

מאת: הרב יוסף וסרמן, יו"ר מחוז ירושלים

 

חג הפורים הוא זכר להצלתם של היהודים מגזירת המן בימי אחשוורוש. כפי שכתוב במגילה, חשב המן על היהודים להשמידם. בשביל לכוון את הזמן המתאים לו, הפיל גורל על חודשי השנה, והחודש שיצא בגורל בו יפיק את זממו. מה שאנו קוראים בזמננו גורל, נקרא בימים ההם פור, על שם הפור נקרא החג הזה פורים, לפי שהוא נחוג שני ימים. תיאור הקורות את היהודים בימים ההם, ימי החרדה ונס ההצלה כתובים במגילת אסתר, שאנו מצווים לקרוא אותה פעמיים, בליל פורים ולמחרת בבוקר.


הקורא במגילת אסתר יכיר בתופעה
מיוחדת. מדובר כאן בנס שעשה הקב"ה לישראל, ושמו ה’ לא נזכר בה. אמת, חכמים שהתעוררו על הדבר הזה, חיפשו ומצאו רמזים המכוונים לשם ה’, כגון: בתחילת פרק ו’ "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", ואמרו שהמילה מלך כאן, רומזת להקב"ה מלכו של עולם, ועל כן בעל הקורא משנה את הניגון בפסוק זה וקורא אותו בניגון של הכרזה לאמור: הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל, מכל מקום שמו של הקב"ה חבוי ואינו נגלה. ולמה באמת אין שמו של הקב"ה נזכר במגילה במפורש? על שאלה זו השיבו תשובות אחדות, הרי אחת: הנס של פורים והישועה מן הצרה, לא היו כדרך הניסים והישועות האחרות שנעשו לישראל. הניסים האחרים שמסופר עליהם בתורה, היו ישועות בהתגלות השכינה בעליל, ה’ עשה להם ניסים שלא כדרך הטבע, כגון: מכות מצרים, קריעת ים סוף, ירידת אבנים מהשמים במלחמת יהושע במורד בית חורון ועוד. אולם ישועתם של היהודים בימי אחשוורוש הייתה בהסתר, לא בעליל נראתה השכינה. לכאורה לא היה כאן דבר שלא כדרך הטבע, כל מאורע בפני עצמו יש בו סיבה טבעית. המלכה ושתי הפרה את מצוות המלך, וסולקה מן המלכות. המלך בחר באסתר להיות מלכה משום שהייתה יפת תואר. שניים מסריסי המלך זוממים להרגו. במקרה מרדכי מגלה את המזימה, ומוסר את הידיעה לבית המלכות. הדבר נכתב בספר הזיכרונות. לילה אחד נדדה שנת המלך, והוא ציווה להקריא לפניו את הכתוב בספר הזיכרונות. כשהזכירו שמרדכי היהודי הציל את המלך, ביקש המלך לקרבו ולשלם לו כגמולו. לפתע מופיע המן, והמלך מצווה עליו להרכיב את מרדכי על סוס המלך ולקרוא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". אסתר מעוררת את קנאת המלך בהמן על ידי שמזמינה אותו לכל המשתאות ומוצאת את ההזדמנות לספר לו על מזימתו של המן, וכו’. כל חוליה משרשרת המאורעות נראית לכאורה טבעית, לכל דבר סיבה שבהגיון. אולם, הצירוף של האירועים המשתלבים זה בזה, בזמן הנכון ובמקום הנכון, זה איננו מעשה טבעי, כאן ניכרת יד ההשגחה האלוקית, המכוונת ומתאמת את כל המאורעות. ומפני שישראל בזמן ההוא לא עמדו במדרגה רמה, על כן פעלה יד ההשגחה בהסתר, ומשום כך לא נזכר שמו של הקב"ה במגילה במפורש. על פי זה יש הדורשים את השם של מגילת אסתר מלשון הסתר.

היהודים שבאותו הדור הסתכלו במאורעות בעין בוחנת, וגילו את הנסתר והכירו את הישועה שעשה להם הקב"ה. מבחינה זו דומה דורנו לדור ההוא. גם היום מתרחשים לנו מעשים של ישועה וגאולה החבויים והעטופים בתוך המאורעות הכלליים של יחסים בין לאומיים, ומשא ומתן בין עמים. כל מאורע בפני עצמו יש לו סיבה טבעית. אבל, מי שמסתכל בעיני הלב, יכול לראות בצירופי המאורעות ובהשתלשלותם את יד ה’ המסבבת את הסיבות ומוליכה אותנו לקראת הגאולה השלמה.

שנאת ישראל הוגדרה על יד המן כך: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים ולמלך אין שווה להניחם". כנגד קטרוגו של המן וגזירתו בא הצו של אסתר למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים... וצומו עלי וגו’". בצו הכינוס והצום לימדה אסתר את בני דורה וגם את כלל ישראל לדורותיהם, כיצד להתגונן בפני שונאי ישראל. אי אפשר לצאת למלחמה נגד צוררי ישראל אלא מתוך אמונה ומתוך אחדות. מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים שציווה מרדכי לכל היהודים, שורשם בקריאה: לאחוות אחים. בכל המבחנים תעמוד לנו האחווה היהודית שהיא הבריח התיכון המעמיד את עם ישראל.

פורים שמח,
הרב יוסף וסרמן

 

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד