חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

אלול - חודש הרחמים והסליחות

17/09/2009

מאת: הרב חניאל פרבר (סא"ל)

 

חודש אלול הוא החודש האחרון למניין בריאת העולם והחודש השישי למניין יציאת מצרים. בהיות החודש הקודם לראש השנה, שהוא יום הדין, נחשב אלול כחודש של חשבון נפש.

 

השם "אלול" משמעו חיפוש והתבוננות על המעשים שפעלנו במהלך כל השנה מתוך כוונה לשוב ולהתקרב לבורא. אלול הן אותיות "אל-לו" שהקב"ה מצוי לאדם בעת הזאת יותר. ימי אלול נקבעו לימי רצון כשמשה, מנהיג עם ישראל, עלה לשמיים בשנית לאחר ששבר את הלוחות הראשונים בכדי לקבל ולהוריד את הלוחות השניים. הוא עלה בא' אלול ושהה במרום ארבעים יום וארבעים לילה, עד י' בתשרי, שזה יום כיפור. אז אמר לו הקב"ה "סלחתי כדבריך" וכרמז לכך מובא במילים שבפסוק: "אני לדודי ודודי לי" שהם ראשי תיבות אלול.

 

אחד האמצעים לעורר את האדם לתשובה ולהכינו נפשית ורוחנית לקראת הימים הנוראים הוא התקיעה בשופר. השופר נועד להחריד את הלב, כדברי הנביא עמוס: "אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו". לכן, מראש חודש אלול נוהגים בכל יום אחרי תפילת שחרית לתקוע בשופר.

 

לסליחות נוהגים לקום באשמורת, לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול עד יום הכיפורים. הסליחות הן פיוטים שבאים לעורר את הציבור לסליחה וכפרה בעניינים שבין אדם לחברו ואדם לקונו. מנהג בני אשכנז לומר סליחות מיום א' שלפני ראש השנה ואם חל ביום ב' או ג' מתחילים ביום ראשון בשבוע שלפניו.

 

הכותב מכתבים בחודש אלול חותם בברכת שנה טובה או לשנה טובה תכתבו ותחתמו. עלינו לזכור שגדולה תשובה אמיתית המתחילה בחודש זה. אם נזכה להתקרב לקב"ה "אני לדודי" יזכנו הקב"ה לדודי לי".

 

תש"ע -  תהא שנת עשייה.

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד