חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

לקראת יום כיפור תשע"ד

12/09/2013

התורה קבעה את יום הכיפורים יום סליחה ומחילה לעם ישראל.

 

ביום הכיפורים, נופלות המחיצות בין יהודי ליהודי, וכולם מבקשים דרך תשובה, יש לדחות כל קטגוריה על עם ישראל ולבקש רק סנגוריה. ואין לך סנגוריה גדולה לישראל כמו אותה מילה 'סליחה', שאנו ערים לה בתקופה זו, המופיעה כנגד עיננו כגיא חיזיון, אבל גם מחייבת כל אחד ואחד מאתנו, שאין לך אדם שפטור ממנה אפילו הוא צדיק גמור.

 

יש מידה מסוימת של היטהרות בעצם אמירת סליחה. אדם אינו אוהב להרגיש אשם, לחוש שהוא חייב לבקש סליחה, להתנצל. אנחנו אוהבים להיות צודקים, גאים, לא חייבים דבר לאיש. עצם נכונותו של אדם לומר סליחה, להרגיש שהוא אינו בסדר ושיש לו על מה לבקש מחילה, זה עצמו מוריד במידה מסוימת את רוח הגאווה וגסות הרוח, ומקנה ממד מסוים של זוך נפשי.

 

המכשול המרכזי שמונע מאתנו להיות טובים יותר הוא ה"אגו", תחושת האנוכיות. אילו היינו מרגישים פחות אנוכיות ותחושת "אגו", היה לנו קל יותר לפעול על פי הערכים שאנו מאמינים בהם ולוותר על הנאות רגע למען ערכי אמת. לכן, חלק חשוב בתהליך התשובה הוא לכופף את ה"אגו" לדכא את תחושת האנוכיות. אמירת המילה סליחה מהווה מרכיב חשוב בתהליך זה. אלא שהמינימום הנדרש הוא לחשוב על מה שעושים ועל מה שאומרים. לא כמצוות אנשים מלומדה, לא מלמול מלים באופן מכאני.

 

כאשר נעמוד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ביום הכיפורים ונבקש ממנו סליחה, לאחר שביקשנו כבר איש מחברו סליחה, נזכה בע"ה לסליחה ולמחילה ולגמר חתימה טובה.

 

בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה,

 

הרב יוסף וסרמן

יו"ר מחוז ירושלים

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד