חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

"היום הרת עולם"

18/09/2014

במהלך תפילות המוסף של ראש השנה נאמר הפיוט ששם מחברו אינו ידוע "היום הרת עולם".


ראש השנה הוא יום בריאתו של העולם ובו הקב"ה דן כל יציריו ושופט אותם על פי מעשיהם. היום "הרת עולם", כך נפתח הפיוט, דימוי לכך שבריאת העולם נעשתה כמו לידה ועל כן במהלכו של הפיוט מזכירים בני האדם כי הקב"ה יכול לשפוט את יצוריו מכל זווית ראייה. כבנים, כעבדים או כבני אדם. הרעיון הטמון בדימוי ללידת העולם מתקשר לכך כי הבורא יכול לשפוט את בני האדם כאילו היו בניו אשר הגיעו לעולם מתוך לידה והיגיון.


האימה המובעת בפיוט, שבני האדם אינם יודעים מה יהיה הדין אותו ייתן הקב"ה לבני האדם, כפי הנכתב במשפט האחרון בפיוט: "ענני לכך תלויות עד שתחננו ותוציא כאור משפטנו איום קדוש", מביאה את האדם לפסגות גבוהות לתשובה אמיתית למירוק עוונותיו.

ממד יום הדין בראש השנה מגלה לנו כי יש דין ויש דיין לעולם. העולם אינו מתנהל ללא השגחה, הוא מגלה לנו גם את ערכם של החיים. האדם הינו היחידי הנותן דין וחשבון לפני בית דינו של מלך מלכי המלכים.


לכאורה, היינו מצפים לקרוא בתורה בראש השנה את סיפור בריאת העולם. אולם, למעשה, אנו קוראים את סיפור לידת יצחק ביום הראשון ואת סיפור עקידת יצחק ביום השני.


לידת יצחק וסיפור העקידה מקבילים לשני המושגים החוזרים ונשנים לאורך תפילות ראש השנה: "היום הרת עולם" מחד גיסא, "והיום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים" מאידך גיסא. לידתו של יצחק היא נס שבא לעורר אותנו על הניסים והפלאות שבכל לידה, לכך שכל אדם הוא בבחינת התהוות יש מאין וכיציר כפיו של הקב"ה ששותפים לו הוריו, זהותו העצמית היא ייחודית לו בלבד ואין לו מחליף ולא תמורה, לענות במקומו על מעשיו ביום הדין.


זכותו של האדם לחייו נקנית לו על ידי מסירות נפשו במילוי ייעודו. אם יקיים האדם מצוות ומעשים טובים הרי מגביר הוא את זכויותיו לפני יום הדין.

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד