חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

חג הסוכות – המסר

7/10/2014

מיד אחרי "הימים הנוראים" מגיעים אנו ל"ימים טובים". בטוחים אנו באלוקי ישראל, בעל הרחמים, כי בעזרתו אמנם הצלחנו להיטהר מכל טומאתנו, חשים אנו כי זכינו בדין והקב"ה קרבנו אליו, מתמלאים אנו שמחה עילאית ונהפכים לעם מזמר ומרקד, היות וחג הסוכות הוא השמח ביותר בין שלושת החגים פסח, שבועות וסוכות, ועל חג זה בלבד נאמר בתורה: "ושמחתם לפני ה' אלקכם", הוא בלבד נקרא: זמן שמחתנו.


ועוד: חג הפסח הוא חג שחרור הגוף, חג השבועות הוא אמנם חג רוחני, זמן מתן תורתנו, אך הרי "סרו מהר מן הדרך אשר צוויתם", ירדו לבירא עמיקתא, במעשה העגל נשתברו הלוחות ולא יכלה עוד השכינה לדור בתחתונים, עד מוצאי יום כיפור, שנתמלאה הארץ שמחה. חג הסוכות הנקרא גם סתם החג, מלא וגדוש הוא במצוות המתקיימות באהבה ובשמחה, וכבר נאמר: בימים הנוראים אנו מכינים לעצמנו יראת שמים לשנה שלמה, ובימי סוכות, העשירים במצוות הנעשות באהבה ובשמחה, אנו מכינים לעצמנו אהבת השם ושמחה לשנה שלמה.


תמו ימי הדין והמשפט, האימה והחרדה, הזעקה והבכיות, אשר ראשיתם נעוצה בפתחו של חודש אלול, והאדם מישראל, לאחר שעוונותיו נתכפרו, לבו נפתח מחדש לקראת החיים ושמחת החיים לקראת חג הסוכות. אכן, זר לא יבין את פלא החיים של היהודי, ואמנם זהו סוד ויסוד גדולתו של עמנו ושל תורתנו, שאין סתירה וניגוד בין הקדושה והחיים, בין התעלות נפשית ושמחה ארצית–טבעית, אלא, אדרבה: הללו משלימים זה את זה ומתמזגים להרמוניה נפלאה. כשם שיודע האדם מישראל להתרומם ב"ימים הנוראים", ממעל לחיים הרגילים, להרגשות נעלות ולמחשבות נשגבות, כך יודע הוא בימי הסוכות לשוב אל החיים ואל שמחת החיים, להמשיך את הקדושה בתוך השמחה ולהאיר את עליזות החיים באורן של תורה ומצוות. ואם ב"ימים הנוראים" אנו עובדים את הבורא מיראה, הרי בימי הסוכות עובדים את הבורא מאהבה ומשמחה.


מצוות סוכה מפורשת בתורה, "בסוכות תשבו שבעת ימים, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". מה בעצם היו סוכות אלו, בהן ישבו בני ישראל, ענני כבוד, כדברי רבי אליעזר, או סוכות ממש, כדברי רבי עקיבא? בין כך ובין כך העיקר הוא כי בני ישראל לדורותיהם ידעו, כי הכוח האלוקי הוא שהגן על אבותינו במדבר הגדול והנורא. צא, אפוא, מביתך, והתיישב בסוכה דלה, מדירת קבע לדירת ארעי, ואל תגביה את סוכתך למעלה מן הראוי, למעלה מעשרים אמה אין העין שולטת ועלול אתה לטעות ולחשוב כי בבית איתן אתה יושב, בדירת קבע, ואינך יושב אלא בדירת ארעי.


אָכֵן, "בַּל תְּהֵא מִצְוַת סֻכָּה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, כִּי כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת הִיא שְׁקוּלָה". הַצַּדִּיק ר' שׂמְחָה בּוֹנם ז"ל הָיָה אֹמֶר: " אֵין לְךָ חֲבִיבָה מִמצּוֹת סֻכָּה, שְׁכן אָדָם נִכְנָס לְתוֹךְ המצווה בְּכָל אֲבָרָיו וּמַלְבּוּשָׁיו, ואפילו בְּנַעֲלָיו וּמַגָּפָיו" ....יוֹם יְבוּא וְהָאֲנוּשׁוֹת כֻּלָּהּ תֵּדַע לְהַעֲרִיךְ אֶת סֻכָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכָךְ אָנוּ קוֹרְאִים בַּהַפְטָרָה (זְכָרֶיהָ, י"ד): "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוִים הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלַיִם וְעָלוּ מִדַּי שָׁנָה בַּשָּׁנָה להְשִׁתְחַוּוֹת לַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחוּג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת", וּמֶלֶךְ הַשָּׁלוֹם מָלְכו שֶׁל עוֹלָם, יְפרשׁ אָז אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ עַל כָּל הָעוֹלָם, כִּי לֹא לשְׁלוֹם יִשְׂרָאֵל לְבַד אָנוּ נוֹשְׂאִים אֶת עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ אֶלָּא לשְׁלוֹם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה ה' למֶּלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא ה' אֶחָד וְשָׂמו אֶחָד".


הצעד הראשון והעיקרי להתגשמותה של אותה נבואה הוא – אחדות ישראל! קח, אפוא, את ארבעת המינים: את הלולב, האתרוג, ההדס, והערבה, זה שיש בו טעם אך לא ריח, זה שיש בו גם טעם וגם ריח, זה שיש בו ריח אך ללא טעם, וזה שאין בו לא טעם ולא ריח, וחבר אותם יחד: אלה שיש בהם תורה ומעשים, ואלה שיש בהם תורה אך לא מעשים, ואלה שיש בהם מעשים אך לא תורה ואלה שאין בהם ולא כלום, יהיו כולם אגודה אחת, ואם כך נעשה, אין מידת הדין שולטת בנו.   


לכל הגולשים, לזכור, שֶׁשִּׂמְחַת החַג קוֹשֶׁרֶת אֵפוֹא, אֶת הָאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לְמִשְׁפַּחְתּוֹ וּלְעַמּוֹ וְתוֹרֶמֶת לְאַחְדוּת עם יִשְׂרָאֵל בַּמִּישׁוֹר הַמִּשְׁפַּחְתִּי וְהַקְּהִלָּתִי. הַמַּטָּרָה הסופית – לְחַבֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל זֶה לְזֶה – וְכִי בִּיסוֹד טַעֲמָם שֶׁל מִצְוַת יו"ט מֻנָּח סוֹד הָאַחְדוּת וְהָאַהֲבָה שֶׁבֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

חג שמח ומועדים לשמחה.

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד